במקומותינו רווחת האמונה שאשה שאיננה אמא איננה אישה אמיתית. הנשיות שלנו מתבטאת ביכולתו של הרחם לגדל עוברים תקינים ולמלא את הארץ.
בישראל פשוט רוצים כמה שיותר תינוקות, ואישה שרחמה אינו מייצר כאלו, תקבל סיוע עם טיפולי פוריות – כמה שרק צריך בכדי להביא ילדים לעולם. אין זה משנה אם היא צעירה או מבוגרת, אם יש לה ילדים או אם 20 סבבי הטיפולים שעברה בשנים האחרונות נכשלו. והכל הכל – בחינם.
אך כידוע, שום דבר איננו בחינם. לטיפולי הפוריות האלה יש מחיר, וכולנו משלמות (ומשלמים) אותו.
איש איננו מתנגד לטיפולי פוריות כלל ועיקר, אך התמונה המוצגת הינה חלקית ולא פעם מטעה.
המחיר של טיפולי הפוריות
ראשית, סיכונים בריאותיים משמעותיים ומידיים, כמו גירוי יתר שחלתי, הריון מרובה עוברים, לידה מוקדמת ופגות וממשיך בסיכונים ארוכי טווח כמו סרטן, אי ספיקת כליות ומחלות נוספות.
ועדיין, למרות שהקשר בין טיפולי פוריות לבעיות הרפואיות ידוע, מעטים הרופאים המטפלים שמתעכבים ומתארים את המצב והסיכונים למטופלות, ומעניקים כלים אמיתיים לקבלת החלטה אישית-משפחתית מושכלת.
מוזר שבעוד שברוב תחומי הרפואה, מקפידים הרופאים לפרט את הסכנות ותסריטי האימה האפשריים בכדי לכסות עצמם מפני תביעות אפשריות, רק בתחום טיפולי הפוריות ננקטת גישת "כל האמצעים כשרים", וההשלכות מטואטאות מתחת לשטיח.
אין מדובר במדיניות פרטנית של רופא כזה או אחר, אלא מדיניות לאומית. לדוגמה, למרות שמדינת ישראל היא שיאנית טיפולי הפוריות בעולם, לא קיים מאגר נתונים מרכזי המאגד בתוכו את כלל המידע על הטיפולים הניתנים בארץ ועל שיעורי ההצלחה והנזק שלהם.
כלומר, במשך למעלה מ- 3 עשורים בהם ניתנים טיפולים אלו, לא טרח איש לעמוד באופן מקיף על הסיכונים והסיכויים שלהם.
הנתון היחיד שאנו יודעים לבטח, הוא שלמרות שישנה עלייה במספר הטיפולים – ישנה ירידה בשיעורי ההצלחה.
כך לדוגמא מחקר שבוצע עבור מכבי שרותי בריאות, מצא כי בעוד שבשנת 2007 שיעור הצלחת טיפולי הפוריות עמד על ,18.9% בשנת 2014 עמד השיעור על 14.4%, בין היתר בשל העלייה בגיל המטופלות, ובמספר הנשים מעל גיל 40 שפנו לטיפול, ובנוסף – בשל העובדה שרופאים מבצעים טיפולים חוזרים ונשנים לנשים שהסיכוי שהטיפול יצליח הוא מזערי.
ומי שנשען על מחקרים בחו"ל צריך לדעת באף מדינה בעולם נשים לא עוברות כל כך הרבה מחזורי טיפול, כמו בישראל.
לצורך השוואה, בישראל מבוצעים 4,500 טיפולי הפריה לכל מיליון איש, כשבבלגיה המדינה הבאה אחרינו מבוצעים רק 2,792 טיפולים לכל מיליון (קצת יותר ממחצית) ובארה"ב מבוצעים רק 506 טיפולי פוריות לכל מיליון איש.
מכיוון שנושא הילודה הוא פרה כל כך קדושה בישראל, נוטים גופים רבים להתעלם מהעובדה שמדובר בתעשייה שמגלגלת מאות מיליוני ₪ בשנה.
חשוב לזכור שרפואה איננה מדע מדויק ושההחלטות הרפואיות הקשורות לטיפולים מתקבלות בידי הרופא המטפל. ושרופא הוא קודם כל בן אדם, וגם הוא מושפע משיקולים רבים, ולכן למרות שהוא מייצר כל כך הרבה חיים, הוא עלול לטעות או לפעול שלא לטובת המטופלות, משיקולי כסף, מעמד, לחץ חברתי וכד'.
למרות כל שנסקר לעיל, לא מתקיים דיון ציבורי מלומד בנושא ומי שצריכות להתרעם על כך הן קודם כל הנשים.
ככל שאנו הנשים נהיה מודעות יותר להקשרים הכלכליים והבריאותיים האישיים והלאומיים, כך נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור בעצמנו על בריאותנו, כי נכון להיום – אף אחד אחר לא עושה זאת עבורנו.
עו"ד רותם אלוני דוידוב מובילה את מחלקת הנזיקין ונפגעות העבירה במשרד אלוני דוידוב.